סאבר שבאיטה בע"מ נ' בסמת טבעון - פסקדין

החלטה

1.התובעת הגישה כנגד הנתבעת תביעה בסדר דין מקוצר בסכום של 81,800 ₪ בגין ביצוע עבודות פיתוח עבור הנתבעת.

2.הנתבעת הגישה בקשת רשות להתגונן בטענה כי הצדדים לא התקשרו בהתחייבות כלשהי לביצוע אותן עבודות ואין הנתבעת חבה את סכום התביעה.

3.המצהיר מטעם הנתבעת נחקר על תצהירו והצדדים סיכמו בעל פה את טענותיהם ומכאן ההחלטה.

4. התובעת טוענת בכתב התביעה, כי בסוף שנת 2009 או בסמוך לכך, הזמינה הנתבעת, באמצעות מהנדס ומפקח שפעלו מטעמה, ביצוע עבודות פיתוח שבוצעו על ידה כמפורט בחשבון מיום 13/12/09 שאושר ע"י מפקח מטעם הנתבעת על סך של 78,050 ₪. לביסוס התביעה צורף אותו חשבון ועל גביו חותמת של חכרוש מהנדסים בע"מ וליד החותמת נכתב בכתב יד "מאשר את החשבון" והתאריך 13/12/09. בסיכומיו טען ב"כ התובעת כי, הנתבעת

לא הכחישה פעולות אלו של המפקח והמהנדס מטעמה.

5.מנגד טוענת הנתבעת בבקשת רשות להתגונן כי העבודות לא הוזמנו על ידה ולא על ידי מי מטעמה, אין אישור של הגורמים המוסמכים מטעמה לביצוע אותן עבודות, אין כל התחייבות או חוזה המחייבים את המועצה בעבודות אלה וכי התובעת נוקטת ב "שיטת המצליח" בתביעתה זו.

דיון

6.הלכה פסוקה היא שבית משפט אשר דן בבקשה למתן רשות להגן, איננו מוסמך לקבוע אם עדות הנתבע עדות אמת היא או אינה אמת. השאלה העומדת בפני בית המשפט היא, בשלב מוקדם זה, אם יש בידי הנתבע הגנה אפשרית העשויה לסייע בידו לאחר שיוכיח את הגנתו בדרך הרגילה. נתבע המבקש רשות להתגונן איננו מביא בפני בית המשפט כל ראיה זולת תצהירו, ואין הוא מביא עדים שאולי יעידו במשפט גופו…אין מקפחים את הנתבע בשל כך שהתובע בחר לתבוע בסדר דין מקוצר. וכאשר תצהירו של הנתבע מראה הגנה העשויה לעמוד לו במשפט, זכאי הוא לכך שהתובענה תתברר ותוכח בדרכי הדיון הרגילות. דברים אלו הם האלפבית של סדר הדין המקוצר" (דוד בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה פסוקה, מהדורה שביעית ע' 169-170).

7.גרסת הנתבעת כי לא הזמינה את העבודה וכי לא ניתנה התחייבות כדין להתקשרות לביצוע העבודות ע"י הגורמים המוסמכים מטעמה, ראש המועצה, גזבר וחשב מלווה, לא נסתרה במהלך החקירה הנגדית של המצהיר מטעם הנתבעת, הוא גזבר המועצה. כל שעלה בחקירה הנגדית כי שמו של המפקח מטעם המועצה הינו נאיף חכרוש.

8.מעבר לחשבון שהוצג ועליו חתומה חברת חכרוש מהנדסים בע"מ, לא צורפה כל ראיה שיש בה לבסס קשר והתחייבות בין התובעת לנתבעת. יודגש, כי המפקח מטעם הנתבעת, כפי שעלה מהחקירה, הינו נאיף חכרוש ולא החברה, והרי מדובר באישיות משפטית שונה. לא התבררה בפני הטענה, האם החברה רשאית לאשר חשבונות מטעם הנתבעת או שהמפקח בחתימתו הוא, היחיד המורשה לכך.

10.סעיף 192 לצו המועצות המקומיות (א) תשי"א 1950 קובע "לא תתקשר מועצה בחוזה להעברת מקרקעין או טובין, להזמנת טובין או לביצוע עבודה, אלא על פי הוראות התוספת הרביעית". בהתאם לתוספת הרביעית, עבודות מהסוג שביצעה התובעת דורשות פרסום מכרז בטרם התקשרות לביצוען.

בנוסף סעיף 193 (א) לצו קובע כי "חוזה, כתב התחייבות או תעודה אחרת מסוג שקבע השר ושיש בהם התחייבות כספית מטעם המועצה, לא יחייבוה אלא אם חתמו עליהם בשם המועצה, בצד חותמת המועצה, ראש המועצה וכן גזברה".

11.בענייננו, התובעת לא הציגה כל חוזה בכתב או כל חוזה מפורש בינה לבין הנתבעת לפיו הנתבעת מתחייבת להתקשר עימה בביצוע עבודות הפיתוח, ואין כל טענה בפני כי החשבון שהוצג גובר על חובת הנתבעת לפעול על פי דין ולהתקשר בענייני ביצוע העבודות, בדרך של מכרז. גם אם מבקשת התובעת לראות בחשבון כהבטחה שלטונית, הרי זה מנוגד לחוק ולאמות המידה שנקבעו בפסיקה והחשבון הנטען אינו יכול לחייב, לכל היותר תעמוד לתובעת עילה אישית כנגד מי שהתיימר להזמין ולאשר את העבודות הנטענות.

12.אשר על כן, בקשת רשות להתגונן מתקבלת, התצהיר מטעם הנתבעת ישמש כתב הגנה וההליך יתקיים בסדר דין רגיל.

13.הוצאות הבקשה יבואו בחשבון במסגרת ההליך העיקרי.

ניתנה היום, י"ג כסלו תשע"ב, 09 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: